ההסטוריה של מפוחית -מרינד בנד MARINE BAND - של הונר
תחילה כיום בעידן מודרני , אין לי מילה טובה לומר על המארין באנד, מלבד לזכור לה את חסד נעוריה. כל מפוחית איכותית עכשווית עולה עליה בעיניי.
קצת רקע
- מר הונר לקח את ההמצאה המופלאה של השען הגאון, הר בושמן, מגרמניה למקום בו ניתן היה לעשות ממנה כסף - אמריקה של מלחמת האזרחים. הוא ניגש ליצרן הנשק ווינצ'סטר, שהיה המרוויח העיקרי מן המלחמה, (שכן זה ייצר, בחוצפתו, נשק גם לצבא הצפון וגם לצבא הדרום), ובשיטה חדשנית
- פס ייצור ארוך. הונר אמר לו, לי יש המצאה, כלי נגינה קטן מאד, המורכב מן החומרים מהם מייצרים רובה, תן להשתמש בפס הייצור, ובתמורה -
תקבל סטוק מפוחיות במחיר עלות, שתמכור לצבא.
וזה תפס כמו אש בשדה קוצים. המפוחית כונתה "תזמורת צבאית של כיס" MARINE BAND. כל כך הרבה תרועות אשכבה נוגנו במפוחית במלחמה העקובה מדם הזו, מספר החללים היה הגבוה ביותר ביחס למספר האוכלוסיה מאשר בכל מלחמה אחרת בהסטוריה.
אנשי הצפון שלחו את בניהם המצויינים להלחם. אנשי הדרום עשירים כקורח שלחו את העבדים שלהם.
כך יצא שבמלחמה לשחרור העבדים נלחמו בעבדים עצמם. הדרום הפסיד, כששב הביתה חייל משוחרר, בן לעבדים מן הדרום,
זכאי היה לשמור על מדיו, נשקו והמפוחית שלו. נחמה פורתא, כי קרוב לודאי שאיבד עין, רגל או יד.
גיא דגן